שני סוגי היינות העיקריים הם היין הלבן והיין האדום. יש מי שמעדיף ללגום יין אדום ויש את מי שמבקש ללגום יין לבן וכמובן את אלו שאוהבים גם וגם ומשנים את העדפותיהם בהתאם לאירוע ו/או סוג האוכל בו הם בוחרים. כדי להכיר טוב יותר את היינות ואת ההבדלים ביניהם, הרשו לנו להציג עבורכם את ההבדלים העיקריים.
תהליך הייצור
ההבדל שבין שני היינות הוא התסיסה וההתבגרות שלהם. יין אדום ישראלי מתסיסים בחביות עץ מסוג אלון ואילו יין לבן ישראלי מתסיסים במכלי נירוסטה דהיינו כלי ברזל יצוק. גם היין הלבן וגם היין האדום מיוצר מענבים אדומים כשאת היין הלבן מכניסים אל תוך בור המכיל שמרים ומותססים אשר יוצרים את הצבע הלבן – מיץ הענבים לא בא במגע עם עור היין בשלבי התסיסה השונים. יינות לבנים מייצרים גם מענבים צהובים או ירוקים.
הבדל הטעם בין היינות
ההבדל בין יין אדום ליין לבן הוא הבדל משמעותי. היין האדום הוא בעל טעם מורכב ועשיר מאוד בעל ניחוח של פרות יער של תבליני עץ אלון ושל דובדבנים ואילו היין הלבן הוא יין קליל משמעותי מהלבן, הוא מרענן טעמו בין תפוח ירוק / הדרים ובעל ניחוח וניל או פריחה.
טמפרטורת הגשה
טמפרטורת ההגשה בין שני היינות שונה מהותית. היין האדום מוגש קצת מתחת לטמפרטורת החדר דהיינו 17 ועד 20 מעלות צלזיוס ואילו היין הלבן מוגש מצונן כך הוא איכותי יותר וכיף יותר ללגום ממנו
למה משמשים שתי היינות
יין לבן מומלץ מעבר לשתייה מתאים גם לתחום הבישול – ניתן באמצעותו לרכך בשר ואף להוסיף אותו לתבשילים שונים וזאת משום החומציות שלו והארומה. היין הלבן כמשקה הוא יין קליל וקר ועל כן הוא מתאים לשתייה במהלך ברביקיו בימי הקיץ והחורף גם יחד וניתן אף להוסיף אותו למרקים שונים לרבות מרק בצל. יין אדום מומלץ ללגום לצד בשרים ולרוב בשר אדום, במהלך ארוחת דגים, ושילוב של פחמימות ושומנים. אין ספק כי היין האדום "כבד" יותר מיין לבן ולרוב לא נוהגים לשתות אותו קר אלא בטמפרטורת החדר. את היין האדום יש לאוורר לפני השתייה דהיינו להשאיר אותו פתוח לפני הלגימה הראשונה.
כמות טאנין
הטאנים הוא התרכובת שקיימות בזרעים ובקליפה של הענב. הטאנין הוא מה שמעניק ליין האדום את הטעם שלו (מריר ועפיצי). להבדיל מהיין האדום, ביין הלבן לא נמצאת כמות גדולה של טאנין משום שאת היין הלבן מייצרים ללא העור דהיינו ללא קליפת הענב.
כמות הענבים
על מנת לייצר יין בקבוק אחד של יין לבן יש להשתמש בקילו ועוד רבע קילו של ענבים ואילו יין אדום דורש מעט פחות ענבים לייצור בקבוק אחד, כקילו ומאה גרם. בשני המקרים חשוב לחשוף כמה שפחות את הנוזל לחמצן וזאת כדי למנוע תהליכי חמצון שיפגעו ברעננות ובארומה של היין.
איכות היינות
איכות יין אדום כשר נקבעת לפי מסר פרמטרים ביניהם סוג הענבים, גיל היין והאזור בו מגדלים את הענבים. איכות יין לבן כשר נקבעת על פי אותם הקריטריונים בדיוק. ישנן כמובן איכויות שונות ומשתנות בין כל קטגוריה ובין כל יין לרבות השרדונה אל מול הסוביניון, הלבן אל מול האדום, המרלו אל מול רוזה וכן הלאה. טעם היין מתאים לכל אדם באופן אישי בהתאם לאורחות חייו ובהתאם לאירוע בו הוא משתתף למזון אותו הוא צורך ולסביבה בה הוא מבלה. על מנת לאמץ את היין המועדף, חשוב להגיע לטעימות.
